דף הבית » פסגת הגו'דו » ‏מי אנחנו

מי אנחנו

עמותת "הפועל" רמת –גן – "פסגה" – ענף הג'ודו, או בקיצור "עמותת פסגה", הוקמה ע"י אבי מר יורם ספיר ז"ל בשנת 1986, כבית לספורטאים צעירים בענף הג'ודו, והכל כדי למנוע מקרים בהם ספורטאים צעירים והישגיים נופלים קרבן להבטחות כזב, לעסקנות זולה ולשיפוט לקוי מכוון. אבי נפטר בשנת 1997 ומאז העמותה נכנסה לתרדמת.

בשנת 2003 החלטתי להחיות את עמותת פסגה וזאת לאחר שמועדון ספורטאים של מכבי הרצליה ניטל ממני שלא ביושר ובדרך מרמה.

"בשנת 1990 הקמתי את מועדון מכבי הרצליה בג'ודו. בהמשך הקמתי גם את העמותה של מכבי הרצליה בג'ודו בסיועם של הורי הספורטאים, אולם לצערי, אדם אליו העברתי את שרביט ניהול המועדון והניהול הכספי (מתוך רצון לשמור על כללי האתיקה ולהתמקד באימון מקצועי) השתלט על העמותה, על המועדון וגם על האגודה של מכבי הרצליה. בהמשך ומתוך רצון לקדם אינטרסים אישיים שלו ולא בהכרח של המועדון, החל לרמוס את זכויותיי וזכויותיהם של ספורטאים צעירים אותם אימנתי מגיל צעיר, כך נדחקו רגליי מן העמותה המועדון והאגודה, כמו גם מאמנים טובים אחרים אשר היו מזוהים עימי נאלצו למצוא לעצמם בית אחר. כיום, אותו אדם משמש כיד ימינו של יו"ר איגוד הג'ודו, תפקיד אליו נבחר בשל הישגיהם של ספורטאי מכבי הרצליה בג'ודו, הישגים אותם קטף המועדון והיו פרי עבודתי ועבודתם של המאמנים והחניכים אותם אימנתי וליוויתי במשך שנים רבות. אדם זה הוא דורון כץ."

פרשה עגומה זו זכתה לדיונים במהלך 7 שנים בבתי משפט, עד שנואשתי מנסיון למצוא צדק במערכת וגם מתוך הבנה כי לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור ויש להתמקד בעתיד. (למי שחפץ, ניתן להוריד כאן את כתב התביעה -- קובץ PDF)

בחודש אפריל 2009 פוטר חבר וועד מר מיכאל ספרונסקי , אשר פעל בניגוד למטרות העמותה. (מכתב הפיטורין, להורדה כקובץ PDF).

דרכי בג'ודו

הנני מצוי בענף הג'ודו מגיל 4 ובחישוב גס כ-38 שנים. התחלתי את דרכי אצל דניס בהרצליה בשנת 1972, כשהייתי בן 10 עם חגורה כחולה, עברתי לקבוצת מכבי ת"א בהדרכתו של מוני אייזיק, האימונים התקיימו שם פעמיים בשבוע, בבנין קולנוע אורלי (ליד שוק בצלאל ברח' מכבי) שם התאמנתי יחד עם משה אללוף, יהודה יחזקאל, דני גיבטובסקי, נתי כפרי, יעל ארד (זוכת מדליית הכסף בברצלונה), שי יונה, עבודי, איתי רון, מוטי גרין, עמית לנג, אורי גרייזמן, עוזי אייזיק ורבים וטובים נוספים. באותה תקופה היתה מכבי תל אביב בג'ודו הקבוצה המובילה בארץ.

בגיל 16 קיבלתי חגורה שחורה בגלל קיצור פז"מ כתוצאה מהישגי בתחרויות, בהן צברתי ניקוד רב ומעבר לנדרש ומעבר לכל ספורטאי אחר בגילי.

במקביל התאמנתי בנבחרת ישראל תחת הדרכתו של מוריס סמדג'ה, מאמן נבחרת הנוער ובהמשך אצל יונה מלניק אשר אימן את נבחרת הבוגרים במועדונו הפרטי הפועל פתח תקווה. שם התאמנתי עם האחים קואז, מיכאל ברכה, זרח נתיב, יעקב ברוך, ערן ורדי, יוסי ברקוביץ, האחים ליאופולד, סימון מיגולשווילי (שהיה אז בתחילת דרכו עם חגורה לבנה), מנשה חבקוק ז"ל, משה פונטה ועוד.

כמו כן התאמנתי בעת שהותי בחו"ל וגם בישראל תחת הדרכתם של מאמנים גדולים ואלופי עולם כמו סר ניל אדמס (מספר פעמים אלוף עולם ג'ודוקא בריטי – נצחון באליפות עולם 1981:

וויליאם רוסקה ההולנדי, זוכה אולימפיאדת 1972 מדליית זהב

אנו סאן הקוריאני המאמן של נבחרת הג'ודו של קוריאה ואחר כך של גרמניה

דויד דוליאט האלוף הצרפתי – שהשיקו משחק מחשב על שמו .

וג'ילברט הצרפתי וואלי אייזנברג וכן אצל ליאופולד ורנר, אלי קונסטנטין ועוד.

השתתפתי במחנות אימונים בחו"ל בתחרויות בחו"ל, גם בהיותי בצבא וזכיתי להישגים.

בזמן שירותי הצבאי התאמנתי עם חברי לשעבר אשר היה כבן משפחה והתגורר בביתנו תקופה ממושכת, משה פונטה. עמו היתה לי בשלב מסוים גם שותפות עסקית. שותפות אותה הוא הציע בתקופה בה רבו הנסיעות לחו"ל בתפקידו כמאמן נבחרת ישראל בג'ודו. כך יצא שאני הפכתי להיות הסנסיי של מכון פונטי ואלו משה פונטה השאיל את שמו בלבד.

לאחר סיום עבודתו עם הנבחרת, החליט פונטה בדיעבר לאחר תחילת שנת הלימודים, כי אינו זקוק לשותפים ולאחר 5 שנות עבודה נפרדו דרכנו. 500 תלמידים אותם לימדתי מידי יום ביומו בגבעתיים ובתל אביב עברו חזרה לידיו. מאז אין בינינו כל שותפות עסקית או אחרת.

במהלך השנים הייתי אלוף ישראל 11 שנים בגילאים שונים, וכן נמניתי על הסגל האולימפי לקראת אוליפיאדת ברצלונה עד שנת 1989, אולם פרשתי ולא השתתפתי באולימפיאדה מסיבות אישיות וכלכליות. לקראת פרישתי התאמנתי עם הצעירים באותה תקופה, אורן סמדג'ה אשר זכה במדליית ארד בברצלונה ובשנת 1995 באליפות העולם ואריק זאבי זכה במדליית ארד באולימפיאדת אתונה, רני הדר, אבי כהן, ארז ג'רסי, אריה שלי ורבים אחרים.

גו'דו כדרך חיים

אולם הג'ודו על ברכיו חונכתי מגיל צעיר היה ונותר דרך חיים בעבורי. ספורט זה הוא אהבתי הגדולה ושמתי לי למטרה כי הגם שקיים בענף התנהגויות בלתי אתיות ,אני אמשיך בדרך שאותה אני מכיר ואחנך דור צעיר שאולי יביא את השינוי. הערכים להם אני מחנך אהבת הספורט, רוח ספורטיבית, מקצועיות תוך ניסיון רב ומעל לכל שמירה על טוהר המידות.

במשך 26 שנות פעילותי בהדרכה ואימון עברו תחת ידי אלפי מתאמנים. רבים מהם זכו בהישגים ארציים ובינלאומיים חלקם עדיין עוסקים בג'ודו היום. ראוי לציין כי עברו תחת הדרכתי אבישר שיינמן, עינת כגן, חן גל, מיכאל ספרונסקי, רוני שוורץ, מיה כץ, אור דובקובסקי, לירן זיו, ברק ר', עמוס קלעי, מיכל אפרת, ניב דר, שון, קים וניל גולדברג, תומר פאר, זוהר זיסמן, תומר כהן, עדי אוריאלי (בתקווה שתחזור) ועוד הרבה הרבה ילדים מוכשרים.

כיום אני מאמן את הספורטאים הצעירים בעלי פוטנציאל לעתיד בג'ודו אם יתמידו וישקיעו את הנדרש מהם, ביניהם: גיל לקס, ליאון ריבניק, מור שמי, איל פסטרנק, יובל ונדב פרנק, יונתן אפרת, נועם סימוני, תומר קבלו, עידו בר, עילם שיזף וצוף קידר, גל זלמנוביץ, אלון לנדאו, האחים קזאז, ניצן ותומר קוראז ועוד רבים. בין היתר זכיתי לאמן את ילדי משפחת שלזינגר המדהימים ובאופן מיוחד את תקוותה הגדולה של ישראל הג'ודוקאית אליס שלזינגר, אשר זכתה באליפות אירופה עד גיל 20 ובמדליית ארד באליפות העולם בשנת 2004. אליס כבר השתתפה באולימפיאדת בייג'ין ואני תקווה שהיא תקטוף את פירות עמלה באולימפיאדת לונדון ב-2012. יישר כוח.