שיטת אימון המתמקדת ביחס שבין נשימה לבין שליטה על הגוף וכן חיזוק שרירי היציבה והליבה (בטן, גב ורצפת האגן) כבסיס לתנועה חופשית של הגוף כולו.
הנחת היסוד אשר עומדת בבסיס השיטה, אומרת כי כאשר "יסודות הבית" הינם יציבים ותומכים מספיק, ניתן לבנות עליו את הקומות, הפיתוחים והגימורים. כלומר, מרכז הגוף- ואם להיות ספציפיים, שרירי הליבה, הינם הבסיס והמקור לתנועה טובה ונכונה של הגוף כולו, ועל כן, על מנת להגיע לתנועתיות חלקה ומאוזנת של שאר איברי ומפרקי הגוף, יש לחזק את שרירי הליבה כבסיס שעליו נבנית תנועת הגוף כולו.
ג'וזף פילאטיס, מייסד השיטה, השתמש בה במטרה לשקם אנשים אשר סבלו ממגבלות תנועה שונות וכן לשקם את פצועי מלחמת העולם הראשונה שלחמו בחזית, כמוהו. לאחר המלחמה, השיטה התגלגלה לשיקום רקדנים שסבלו מפציעות, וכיום מדובר באחת משיטות האימון הפופלאריות והנפוצות בעולם כולו!
הפילאטיס זוכה לשוחרים ומתרגלים הדוקים מכלל צבעי הקשת: החל מרקדנים מקצועיים וספורטאים תחרותיים וכלה ביולדות טריות, חולים נשימתיים, מבוגרים הסובלים מבעיות גב ובעיות פרקים.
הוא משלב בתוכו תרגילים ממוקדים לשיפור הגמישות והכוח.
עקרונות התרגול הבסיסיים כוללים נשימה נכונה ולימוד נשימה סרעפתית כחלק מהתרגול, ריכוז ושליטה- כל תנועה מבצעת באופן מושכל על מנת ליצור דיוק מקסימאלי בה, עבודה מהמרכז- גיוס מקדים של שרירי הליבה, דיוק בתנועה ושכלולה במרחב, זרימה- רצפים תנועתיים זורמים, מאחר והתנועה היא דבר מתמשך ודינאמי.
